Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 5a
לָא הֲוָה מְפַלֵּיג נַפְשֵׁיהּ מִינֵּיהּ מְנָלַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ אֶלָּא מֵעַתָּה כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ הָכִי נָמֵי אֶלָּא מָה דְּהָוֵי אַסּוּסֶיךָ תֶּהֱוֵי אַסּוּסַי הָכִי נָמֵי מַאי דְּהָוֵי עֲלָךְ וְעִילָּוֵי עַמָּךְ תֶּיהֱוֵי עֲלַי וְעִילָּוֵי עַמִּי
Traduction
The Gemara rejects that suggestion: Jehoshaphat would not have separated himself from Ahab to eat and drink by himself, as he relied on him completely. From where do we derive this? If we say that it is derived from that which is written that Jehoshaphat said to Ahab: ''I am as you are, my people as your people'' (I Kings 22:4), i.e., I am equally reliable, this is difficult, as, if that is so, then when Jehoshaphat said at the conclusion of that verse: ''My horses as your horses,'' can this also be referring to reliability? Rather, Jehoshaphat’s intention was: That which will befall your horses will befall my horses; so too, that which will befall you and your people will befall me and my people.
Rachi non traduit
לא הוה מפליג נפשיה מיניה. לא היה יהושפט נזהר ונבדל ממנו משום חשד כלל אלמא אע''ג דמומר לעבודת כוכבים היה לא הוי מומר לכל התורה כולה:
כעמי כעמך. דמשמע הרי אתה כמותינו דסומכין עלייהו:
כסוסי כסוסיך ה''נ. דלענין איסור והיתר קאמר אלא על כרחך לענין המלחמה קאמר ליה:
אֶלָּא מֵהָכָא וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן מַאי גּוֹרֶן אִילֵּימָא גּוֹרֶן מַמָּשׁ אַטּוּ שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן גּוֹרֶן הֲוָה אֶלָּא כִּי גוֹרֶן דִּתְנַן סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָּה כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה
Traduction
Rather, it is derived that Jehoshaphat relied upon Ahab from here: ''And the king of Israel and Jehoshaphat, king of Judea, sat each on his throne, arrayed in their robes, in a threshing floor, at the entrance of the gate of Samaria'' (I Kings 22:10). The Gemara asks: What is the meaning of the term threshing floor in this context? If we say that it was an actual threshing floor; is that to say that the gate of Samaria was a threshing floor? Typically, the gate of a city was the place of assembly for the city’s judges and elders, not a threshing floor. Rather, they were sitting in a configuration like that of a circular threshing floor, i.e., facing each other in a display of amity, as we learned in a mishna (Sanhedrin 36b): A Sanhedrin was arranged in the same layout as half of a circular threshing floor, so that the judges would see each other. This verse demonstrates that Jehoshaphat deliberated with Ahab and relied on his judgment.
Rachi non traduit
בגורן. כי גורן היו יושבים בחיבה ובריעות ובאגודה א' כסנהדרין שאין חושדין זה את זה:
שיהו רואין זה את זה. להיות שומעין איש את חבירו ומתווכחין זה עם זה עד שתצא הוראה כהלכה שאילו היו יושבין כשורה שלא בעגולה אין בני ראש השורה רואין בני סוף שורתו וכעגולה שלימה לא היו יושבין כדי שיהא מקום לצאת ולבא:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִבֵּי טַבָּחֵי דְאַחְאָב עַל פִּי הַדִּבּוּר שָׁאנֵי
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that the verse written with regard to Elijah supports the opinion of Rav Anan. The verse states: ''And the ravens [orevim] brought him bread and meat in the morning, and bread and meat in the evening'' (I Kings 17:6); and Rav Yehuda said that Rav said: They would bring the meat from the slaughterhouse of Ahab. Clearly, Elijah would not have eaten the meat if Ahab’s slaughter was not valid. The Gemara responds: Since he ate the meat according to the word of God, the case of Elijah is different, and no proof may be cited from there.
Rachi non traduit
מסייע ליה. לרב ענן:
על פי הדבור שאני. שהקב''ה התירו לפי שעה דכתיב (מלכים א יז) ואת העורבים צויתי שם לכלכלך:
Tossefoth non traduit
על פי הדבור שאני. וא''ת ולמאי דס''ד דלא הוי ע''פ הדבור תקשי דהא אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור לקמן (חולין דף צה.) ויש לומר דזה היה יודע שהיה סומך ע''פ הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי אבל לא ס''ד שבא הדבור להתיר האיסור שחיטת טבחים דאחאב:
מַאי עוֹרְבִים אָמַר רָבִינָא עוֹרְבִים מַמָּשׁ אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי וְדִלְמָא תְּרֵי גַבְרֵי דְּהָוֵי שְׁמַיְיהוּ עוֹרְבִים מִי לָא כְּתִיב וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב וְגוֹ' אֲמַר לֵיהּ אִיתְרְמַאי מִילְּתָא דְּתַרְוַיְיהוּ הֲוָה שְׁמַיְיהוּ עוֹרְבִים
Traduction
The Gemara asks: What is the meaning of orevim in this context? Ravina said: They were actual ravens. Rav Adda bar Minyumi said to him: And perhaps they were two men whose names were Oreb? Isn’t it written: ''And they slew Oreb at the Rock of Oreb, and Zeeb they slew at the winepress of Zeeb'' (Judges 7:25), indicating that Oreb is a person’s name? Ravina said to him: Did the matter just so happen that the names of both of the people supplying Elijah with food were Oreb? The improbability of this occurrence indicates that they were actual ravens.
Rachi non traduit
ואתרמי מילתא כו'. בתמיהה:
וְדִלְמָא עַל שֵׁם מְקוֹמָן מִי לָא כְּתִיב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וְקַשְׁיָא לַן קָרֵי לַהּ נַעֲרָה וְקָרֵי לַהּ קְטַנָּה וְאָמַר רַבִּי פְּדָת קְטַנָּה דְּמִן נְעוֹרָן אִם כֵּן עוֹרְבִיִּים מִיבְּעֵי לֵיהּ
Traduction
The Gemara suggests: And perhaps they are called orevim after the name of their place of origin. Isn’t it written: ''And the Arameans had gone out in bands, and had brought away captive out of the land of Israel a minor young woman [na’ara ketana]'' (II Kings 5:2)? And it is difficult for us to understand why the verse calls her a young woman and also calls her a minor, which are two different stages in a girl’s development. And Rabbi Pedat said: She was a minor girl who was from a place called Naaran. Perhaps in the case of Elijah they were two people from a place called Oreb. The Gemara rejects that suggestion: If so, Orebites [oreviyyim] should have been written in the verse.
Rachi non traduit
ודלמא על שם מקומן. שהיו מצור עורב:
מי לא כתיב. שאדם נקרא על שם מקומו ואפילו יחיד ואף ע''פ שאין מדבר בכל אנשי המקום כגון פלשתים גבעונים אלא באיש אחד כדכתיב נערה קטנה:
וקשיא לן קרי לה נערה. דהביאה ב' שערות וקרי לה קטנה דמשמע שלא הביאה שתי שערות:
וא''ר פדת. האי נערה לאו נערה ממש אלא על שם מקומה דמן נעורן. וה''נ אע''ג דלאו בכל בני המקום קאמר שהרי ודאי לכולן לא גילה שהרי נחבא היה מ''מ איכא למימר דתרי גברי הוו וקראן על שם מקומן ואין מזכיר שמם:
עורביים מבעי ליה. דלא אתי למטעי בעורבים ממש:
Tossefoth non traduit
קרי לה נערה וקרי לה קטנה. בפרק בתרא דסוטה (דף מו:) דריש נערים שהיו מנוערים מן המצות והכא לא שייך למדרש הכי:
דמן נעורן. שם מקום דכתיב (בד''ה א ז) למזרח נערן ולמערב גזר:
עורביים מבעי ליה. ואף על גב דכתיב עברים מצרים ולא כתיב עבריים מצריים התם ליכא למיטעי:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וַאֲפִילּוּ כּוּתִי וַאֲפִילּוּ עָרֵל וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הַאי עָרֵל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָּה הַאי יִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא הוּא אֶלָּא פְּשִׁיטָא מְשׁוּמָּד לַעֲרֵלוּת
Traduction
§ Let us say that the following baraita supports the opinion of Rav Anan, who says that it is permitted to eat from the slaughter of a Jew who is a transgressor with regard to idol worship: Everyone slaughters, and even a Samaritan, and even an uncircumcised man, and even a Jewish transgressor. The Gemara analyzes the baraita: This uncircumcised man, what are the circumstances? If we say that he is an uncircumcised man whose brothers died due to circumcision and the concern is that he might suffer a similar fate, clearly one may eat from what he slaughters, as he is a full-fledged Jew and not a transgressor at all. Rather, it is obvious that he is a transgressor with regard to remaining uncircumcised, as he refuses to be circumcised.
Rachi non traduit
ישראל מעליא הוא. דאנוס הוא:
אֵימָא סֵיפָא וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הֵיכִי דָמֵי אִי מְשׁוּמָּד לְדָבָר אֶחָד הַיְינוּ מְשׁוּמָּד לַעֲרֵלוּת אֶלָּא לָאו מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכִדְרַב עָנָן
Traduction
Say the latter clause of the baraita: And even a Jewish transgressor. What are the circumstances? If he is a transgressor with regard to one matter, that is identical to the case of a transgressor with regard to remaining uncircumcised. Rather, is it not that he is a transgressor with regard to idol worship, and it is in accordance with the opinion of Rav Anan?
Rachi non traduit
אי נימא מומר לדבר אחד. לאחד מכל המצות לאשמועינן דלא הוה מומר לכל התורה כולה:
לָא לְעוֹלָם אֵימַר לָךְ מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא דְּאָמַר מָר חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ
Traduction
The Gemara rejects that proof: No, actually I will say to you that a transgressor with regard to idol worship may not slaughter, as the Master said: Idol worship is a severe transgression, as with regard to anyone who denies it, it is as though he acknowledges his acceptance of the entire Torah. Conversely, with regard to one who accepts idolatry, it is as though he denies the entire Torah. Therefore, his halakhic status is that of a transgressor with regard to the entire Torah, and his slaughter is not valid.
Rachi non traduit
שכל הכופר בה כמודה בכל התורה. כדכתיב (במדבר טו) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו' וילפינן בהוריות (דף ח.) דבעבודת כוכבים מיירי:
אֶלָּא מְשׁוּמָּד לְאוֹתוֹ דָּבָר וְכִדְרָבָא
Traduction
Rather, the transgressor in the latter clause of the baraita is a transgressor concerning the same matter of eating unslaughtered carcasses, and it is in accordance with the opinion of Rava, who said that one may rely on the slaughter of a transgressor with regard to eating unslaughtered animal carcasses to satisfy his appetite even ab initio.
Rachi non traduit
מומר לאותו דבר. לשחיטה ולתיאבון ואיצטריך לאשמועינן דלא תימא כיון דדש ביה כהיתירא דמי ליה אלא ודאי כאיסורא דמי ליה ולתיאבון הוא דעבר עליה וכי מזמנינן ליה סכין לא שביק היתירא ואכיל איסורא:
מֵיתִיבִי מִכֶּם וְלֹא כּוּלְּכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּד מִכֶּם בָּכֶם חִלַּקְתִּי וְלֹא בְּאוּמּוֹת מִן הַבְּהֵמָה לְהָבִיא בְּנֵי אָדָם שֶׁדּוֹמִים לִבְהֵמָה מִכָּאן אָמְרוּ מְקַבְּלִין קָרְבְּנוֹת מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן בִּתְשׁוּבָה חוּץ מִן הַמְשׁוּמָּד וּמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא
Traduction
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Anan from that which is taught in a baraita with regard to the verse: ''When any man of you brings an offering unto the Lord, from the animal'' (Leviticus 1:2). The tanna infers: ''Of you,'' indicating: But not all of you. This serves to exclude the transgressor, from whom an offering is not accepted. The tanna continues: The term ''of you'' is also interpreted to mean that I distinguished among you and not among the nations. Therefore, a gentile may bring an offering even if he is an idol worshipper. The expression ''from the animal'' serves to include people who are similar to an animal in that they do not recognize God. From here, the Sages stated: One accepts offerings from Jewish transgressors so that they will consequently repent, except for the transgressor, one who pours wine as a libation to idolatry, and one who desecrates Shabbat in public [befarhesya].
Rachi non traduit
מכם. אדם כי יקריב מכם קרבן וגבי נדר או נדבה כתיב דהא כי יקריב משמע כשירצו להקריב:
להוציא המומר. שאין מקבלין נדבתו:
מכם בכם חילקתי. כלומר מדכתיב האי מיעוטא בישראל ולא באומות דכתיב איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבן לכל נדריכם וגו' בפרשת מומין (ויקרא כב) ותניא לקמן בפירקין (חולין דף יג:) איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל וגבי דידהו לא כתיב מיעוטא דלכתוב מן האדם כי יקריב קרבן דמשמע ולא כל האדם שמע מינה בכם חלקתי שכשרין מביאין ולא המומרין ולא באומות שכולן מתנדבין מקבלין מהם:
עם הדומה לבהמה. שאין מקיימין את המצות: מן דכתיב גבי בהמה למעוטי רובע ונרבע הכי דריש ליה בבבא קמא (דף מ:) ובבכורות (דף מא.) ובתמורה (דף כח.):
מפושעי ישראל. משמע מזידין כדתניא במסכת יומא (דף לו:) פשעים אלו המרדים וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי והיינו מומר ולקמן מפרש לה ואזיל:
ומנסך את היין. לעבודת כוכבים:
Tossefoth non traduit
מכם ולא כולכם להוציא את המומר. תימה דהא איצטריך לכדדרשינן בריש לולב הגזול (סוכה דף ל.) אי לפני יאוש אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא והאי לאו דידיה הוא וי''ל דהתם לאו משום דתיפוק לן מהאי קרא גזול לפני יאוש דהאי מביתו נפקא כדאמרינן במרובה (ב''ק דף סז:) קרבנו ולא הגזול אימת אילימא לפני יאוש ל''ל קרא כלומר וכי יכול להקדיש ביתו אמר רחמנא ולא מייתי התם קרא דכי יקריב אלא לומר דקרבן אמר רחמנא והאי לאו קרבן הוא שאין בידו להקדישו לפני יאוש ועוד י''ל דתרתי שמעינן ממכם ולגזילה מקודשת איצטריך ומביתו לא נפקא אלא שלא עלתה לשם חובה:
כדי שיחזרו בהם בתשובה. לאו טעמא דקרא קא דריש אלא נותן טעם לדבר מדרבינן מהא מומר לדבר אחד טפי ממומר לכל התורה כולה ולא מוקמינן קרא במילתא אחריתי וקאמר דמומר לדבר אחד בקל יחזור בתשובה ולכך מקבלין מהם כדי שיחזרו:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ מִכֶּם וְלֹא כּוּלְּכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּד וַהֲדַר תָּנֵי מְקַבְּלִין קָרְבָּנוֹת מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל
Traduction
This baraita itself is difficult. Initially, you said: ''Of you,'' indicating: But not all of you. This serves to exclude the transgressor, from whom an offering is not accepted. And then the tanna teaches: One accepts offerings from Jewish transgressors.
הָא לָא קַשְׁיָא רֵישָׁא מְשׁוּמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ מְצִיעֲתָא מְשׁוּמָּד לְדָבָר אֶחָד
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. The first clause states that an offering is not accepted from a transgressor with regard to the entire Torah. The middle clause states that one accepts an offering from a transgressor with regard to one matter.
אֵימָא סֵיפָא חוּץ מִן הַמְשׁוּמָּד וּמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּמְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא הַאי מְשׁוּמָּד הֵיכִי דָמֵי אִי מְשׁוּמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ הַיְינוּ רֵישָׁא וְאִי מְשׁוּמָּד לְדָבָר אֶחָד קַשְׁיָא מְצִיעֲתָא
Traduction
The Gemara challenges: Say the last clause: Except for the transgressor, and one who pours wine as a libation to idolatry, and one who desecrates Shabbat in public. With regard to this transgressor in the last clause, what are the circumstances? If the reference is to a transgressor with regard to the entire Torah, that is identical to the first clause: Of you, and not all of you, to exclude the transgressor. And if the reference is to a transgressor with regard to one matter, the middle clause is difficult, as it is stated there that one accepts an offering from a transgressor with regard to one matter.
Rachi non traduit
אי מומר לדבר אחד קשיא מציעתא. דקתני מקבלין אסיפא:
אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר חוּץ מִן הַמְשׁוּמָּד לְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא אַלְמָא מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה הָוֵה מְשׁוּמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וּתְיוּבְתָּא דְּרַב עָנָן תְּיוּבְתָּא
Traduction
Rather, is it not that this is what the mishna is saying in the last clause: Except for the transgressor to pour wine as a libation to idolatry or to desecrate Shabbat in public? Apparently, a transgressor with regard to idol worship is a transgressor with regard to the entire Torah, and this baraita is a refutation of the opinion of Rav Anan. The Gemara concludes: It is indeed a conclusive refutation.
Rachi non traduit
אלא לאו ה''ק. מקבלין קרבנות מפושעי ישראל במומר לדבר אחד חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבתות דהני חמירי אלמא מומר לעבודת כוכבים כמומר לכל התורה כולה דמי. האי תנא חמירא ליה שבת כעבודת כוכבים דהעובד עבודת כוכבים כופר בהקב''ה והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב''ה במעשה בראשית:
וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא
Traduction
The Gemara asks: And is this halakha that one does not accept an offering from a transgressor derived from the verse cited here? It is derived from the verse written there with regard to a sin offering:
Rachi non traduit
והא מהכא נפקא מהתם נפקא. דאין מקבלין קרבן מן המומרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source